<h1>ספר מלחמת מצוה לרבינו מאיר ב"ר שמעון המעילי בעל המאורות</h1>
<h2>דף נו.</h2>
עוד יש לנו לבאר מה שהתקינו לומר אחר מקרא זה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. למה הזכירו בזה שם ושינו לשון המקרא שכתוב בנבואה ברוך כבוד י"י ממקומו, ולא כתוב שם שם כבוד השם וגו'. ואמרו בהגדה כי יעקב אבינו אמר זה כשאמרו לו בניו שמע ישראל וגו', כלומר דע כי לבנו לב אחד לאבינו שבשמים, ופתח הוא ואמר ברוך שם וגו'. והטעם לפי שהם הזכירו השם המיוחד אמר הוא ברוך שם כבוד מלכותו. ונראה לומר כי מה שאמ' בנבואה ברוך כבוד וגו', רצה לומר כי כבוד השם, שהוא כלל היצירה כמו שכתוב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, ברוך ממקומו. כלומר שפע המציאות הוא בא ממקומו של כבוד, והוא הבורא יתעלה כמו שאמרו שהוא מקום עולמו. ואין לפרש ממקומו שיהא שב אל השם, כי כבר ביארנו שאין עולמו מקומו ולא יגבילנו מקום. ואפשר לומר כי בא מקומו בזה על דרך שאר התארים בדרך משל ורצה לומר ממציאותו או ממעלתו. כאמרם על חכם אחד שהוא ממלא מקום אבותיו, לא רצו לומר על המקום רק [על] מעלת אבותיו. כן ברוך ממקומו ר"ל ממעלתו. ורבותינו הוסיפו ביאור בזה באמרם ברוך שם כבוד. והזכירו בזה לשון שם, לפי שידוע הוא כי אין מושג לנו מאתו, רק שנשיג השם לבד כלומר מצד פעולותיו נשיג כי הוא נמצא חי חכם ויכול, אך מהות מציאותו לא ניתן לשום נברא להשיג, כי איך ישיג הנברא הבורא שקדמו והמציאו. והנה לא נשיג רק השם בלבד, כלומר שהוא קדמון נמצא ושהוא ממציא כל הנמצאים. לכך אמ' שם כבוד מלכותו, כלומר שהוא מולך על כל הנמצאים והוא מנהיגם ומשגיח בהם כמלך שמוליך העם לפי רצונו, ומלך נגזר מלשון מוליך. ואמר לעולם ועד, כלומר מבלי הפסק, כמו שאמרו במסכת עירובין כל מקום שנאמר נצח סלה עולם ועד אינו אלא לעולם ולעולמי עולמים. וכן כתוב יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד.
